077-9975383

טיפול ביבלות ללא כאב

pic-06
  • קיים מגוון רחב של יבלות ויראליות, וגם כאן דרוש אבחון מדויק בכדי לטפל בבעיה.
  • יבלות ויראליות שכיחות הנגרמות על ידי וירוס הפפילומה.
  • יבלות על פני איבר המין הידועות בשמן קונדילומות, אשר מחייבות טיפול לאור הסיכון בהתמרה סרטנית.
  • מולוסקום קונטקטיוזום (molluscum contagiosum) – יבלות וירליות הנפוצות בילדים קטנים.
  • לרוב יבלות מטופלות באמצעים שהורסים אותם, כגון חנקן נוזלי, אולם טיפול זה כרוך בכאב ולא מתאים לכל אחד, בדגש לילדים קטנטנים.
  • במרפאה שלנו ניתן לטפל ביבלות באמצעות טיפול לייזר חדשני נטול כאב, המבטיח תוצאות אשר אנחנו ערבים להן.

מה הסיבה להופעת היבלות?

הנגע העורי המכונה “יבלת” מופיע עקב זיהום ויראלי מקומי בעור, המועבר ע”י מגע. ככלל, מושג זה הינו מושג רחב וכולל סל רחב של מחלות- ישנם יבלות ששמם הרפואי המדויק הוא verruca vulgaris או בשמן העברי המדויק “יבלות נפוצות”, ישנן יבלות “שטוחות” המכונים בעגה הרפואית verruca plana. כל היבלות המכונות verruca למעשה נגרמות ע”י משפחת ווירוס הפפילומה, נגיף אשר עובר במגע ישיר עם חולה נגוע או במגע עם חפצים מזוהמים. כאשר נגיף הפפילומה גורם לנגע באזור איברי המין, בגבר או האישה הנגעים מכונים קונדילומה אקומינטה, או יבלת חרוטית בעברית. ישנה קבוצה נוספת של יבלות המופיעות בילדים הנגרמות ע”י וירוס אחר ממשפחת ה pox, הנקרא מולוסקום קונטגיוזום. ישנן עוד הרבה דוגמאות וקצרה היריעה מלהכיל את כולן במאמר קצר זה, אולם כפי שפתחתי, מרביתן המוחלט של היבלות נגרמות ע”י מזהם ויראלי בעור הנגוע. ככלל, הסיבה להופעת היבלת הינה הדבקה. הדבקה יכולה להיעשות הן באופן ישיר (לדוגמא לחיצת יד) והן באופן עקיף, ע”י מגע עם חפץ מזוהם.

האם יש אנשים מסוימים שיפתחו יבלות יותר מאחרים?

בכדי להידבק בוירוס דרושים מספר תנאים:

  • ראשית, יש צורך במגע עם משטח/עור מזוהם. העור שבא במגע עם המשטח המזוהם בווירוס חייב להיות פגום. מספיקה שריטה מיקרוסקופית, שאמורה להיות עמוקה מספיק, אך מצד שני שאף אינה נראית בעין בלתי מזוינת בכדי להידבק.
  • שנית, המשטח המזוהם חייב להכיל עומס חלקיקים וויראליים שמספיק בכדי לחולל מחלה.
  • בנוסף לנ”ל, האדם הנחשף צריך להיות בעל נטייה גנטית מסוימת שגורמת לו להיות “רגיש” יותר לזיהומים. אנו יודעים בוודאות על מספר גנים שגורמים לרגישות מוגברת בבני אדם מסוימים, אולם גם באלו שאינם נשאים של גנים אלו אני יכול לומר בוודאות שהעובדה שאנשים בעלי “נטייה” להדבקה קלה יותר בהחלט מורגשת.
  • לסיכומו של עניין, ככל שאדם חשוף יותר במסגרת עיסוקיו היומיומיים למגע עם אנשים רבים, ככל שהוא יהיה עם נטייה מוגברת לפגיעה בשלמות העור (כאמור גם ברמה המיקרוסקופית), וככל שתהיה לו נטייה “משפחתית-גנטית” להידבקות, הרי שסיכוייו להידבק מוגברים.

באלו מקומות הם מופיעים?

יבלות יכולות להופיע בכל מקום בגוף, כולל ריריות הפה, עפעפיים או הגוו. המקומות השכיחים בהם אנו מוצאים אותן הן בכפות הידיים, כפות הרגליים ואיברי המין.

האם יש לה השפעה בריאותית מעבר לאסטטיקה?

מכיוון שכמו שציינתי, מדובר בשק שלם של מחלות, יש להתייחס אל כל צורה בפני עצמה ואין לתת כלל אחד גורף, ועל כן בכל מקרה של הופעת יבלת הייתי מציע להתייעץ עם רופא העור באופן פרטני.
ישנם זנים במשפחת ווירוס הפפילומה אשר נושאים פוטנציאל התמרה למחלה ממאירה. בין הזנים הללו נמצא את זני הווירוס 16,18,31,33 ועוד. ברור שכאשר יבלת מסוימת נגרמת ע”י וירוס שכזה, במצב של הזנחה למשך חודשים ושנים, עלולה להיווצר התמרה סרטנית. באופן עקרוני זנים אלו נוטים יותר להופיע ביבלות באזור איברי המין, או בשמן האחר באזור אברי המין- קונדילומות, אולם לא מן הנמנע שנראה אותם גם ביבלת באזור האצבעות או אף במקומות אחרים. מכיוון שמבחינת מראה לא ניתן להבדיל בין הזנים השונים, הרי שבד”כ כשנראה יבלת לא נוכל להגיד בוודאות שהיא אינה נושאת בתוכה את אותם זנים “מסוכנים” אשר יכולים לדחוף להתמרה סרטנית. יבלות המופיעות בד”כ מחוץ לאברי המין נגרמות ע”י זנים שברובם אינם בעלי פוטנציאל התמרה וע”פ רוב יחלפו מאליהן תוך מס’ חודשים עד שנתיים.
דוגמא אחרת היא בילדים, שכן ווירוס המולוסקום קונטגיוזום אינו בעל פוטנציאל להתמרה סרטנית, אולם לעיתים מיקום היבלת פוגע בתפקוד או באיכות חיי הילד- לדוגמא כאשר הנגע נמצא במקום בו הוא חשוף לחיכוך ועלול להתכייב ולהכאיב. על כן גם כאן, לעיתים יש השלכות שהן מעבר לאסטטיות ובמקרים כאלו כמובן שנבחר לטפל. ע”פ רוב, גם אם נחליט שלא לטפל בנגעים, הם יחלפו מאליהן תוך מס’ חודשים עד שנתיים.

חייבים לטפל ביבלות?

כל החלטה צריכה להתבצע פרטנית למטופל ולסוג הנגע והיקפיו. לעיתים רופא העור יחליט להמשיך לעקוב בלבד, לעיתים יחליט על טיפול סולידי שיכלול בעיקר טיפול בתכשירים מקומיים מסוימים, ולעיתים תתקבל החלטה על טיפול אגרסיבי יותר. במקרים של יבלות בעלות מאפיינים ומיקום שמכוונים לנגע שפיר שאינו מסוכן, עם סיכוי גבוה לכך להחלמה עצמית תוך מס’ חודשים החלטה של המשך מעקב בהחלט יכולה להתקבל והינה סבירה ביותר.
בכל מקרה, סביר להניח שתבוצע שיחה עם המטופל וההחלטה תהיה פרי דיון משותף למטופל ולרופא בו יוצגו כל האפשרויות, סיכונים מול סיכויים. כאשר רופא העור יעריך שמדובר בנגע עם סבירות גבוהה להתמרה סרטנית, כאשר קיימת פגיעה אסטטית קשה או כאשר המטופל משתוקק לטפל בנגע, סביר להניח שבסופו של עניין המפגש יסתיים בטיפול ולא במעקב בלבד.
דוגמא אחרת היא בילדים- כאן ע”פ רוב נעדיף שלא להעביר את הילד או הילדה מסכת טיפולים שלעיתים אינה נעימה ומהווה גם טרחה והוצאה מיותרת להורים. מנגד, במקרים שבהם מיקום היבלת או גודלה עלולים לפגוע בתפקוד או באיכות חיי הילד יתכן ובהחלט שלא נסתפק במעקב בלבד תוך המתנה לנסיגה הטבעית המצופה מהנגע תוך חודשים בודדים אלא נבחר בטיפול מתאים לקיצור תהליך ההחלמה.

מה מציעה הרפואה לטיפול ביבלות?

הטיפול הטוב ביותר הינו מניעה. שמירה על היגיינה, הגנה על אזורים שבהם ישנו פגם עורי, יכולים לצמצם את סיכויי ההדבקה. מגע מיני מוגן אינו מונע לחלוטין אפשרות של הדבקה, אך גם כאן מקטין בצורה מסוימת את סיכויי ההדבקה. במידה ואדם מודע ליבלת פעילה אותה הוא נושא, חשוב שייוועץ עם רופא עור מאחר והוא גם מהווה מקור הדבקה לאנשים שאינם חולים ולא מן הנמנע שזו בפרט תהיה סיבה מספיק טובה לטיפול. חשוב במיוחד לציין כי בנוסף לנ”ל, קיימת גם אפשרות מניעה יעילה מאוד- כיום ישנו חיסון זמין בישראל הניתן לנערות צעירות ונמצא כחלק מסל הבריאות הממלכתי. חיסון זה מחסן מפני זני וירוס הפפילומה הבאים- 18,16,11,6. סך כל ארבעת הזנים הללו אחראים ל90% מהיבלות באזור איברי המין וכ70% מסך היבלות שבעלות פוטנציאל התמרה למחלה ממארת. למרות שמדובר במספרים מאוד מרשימים חשוב לא לזלזל באותם זנים שאינם מכוסים ע”י החיסון ולהמשיך לחנך את ציבור המתחסנים להקפיד על כללי התנהגות נכונים בכדי למנוע הדבקה.
מעבר למניעה, קיים מגוון רחב של טיפולים זמינים אותם ניתן ליישם. אלו מתחילים באמצעים מכאניים להסרת הנגע עוד בביקור אצל רופא העור ועד לטיפולים מקומיים מסוימים שניתן למרוח למשך זמן מסוים בכדי להעלים את הנגע. כל טיפול הוא נושא ליתרונות מסוימים, כמו גם חסרונות ותופעות שאינן רצויות שעלולות להופיע.
בעת הביקור אצל רופא העור ישנם מספר טיפולים מאוד נפוצים שבשגרה אותם הרופא יכול לאמץ, והן נעות החל מהסרה מכאנית של הנגע, צריבתו במחט חשמלית ועד להקפאתו בחנקן נוזלי. למרות שהדבר נראה פשוט מומלץ לא לנסות להסיר את הנגעים באופן עצמאי בבית, הן בשל הזיהום הנלווה של החפצים בהם האנשים נוהגים להשתמש והן בגלל סיבוכים שעלולים לצוץ. על כן בכל מקרה שהוא יש לבצע פעולות אלו רק במרפאת רופא עור שעוסק בכך באופן מקצועי. מבחינת טיפולים מקומיים שניתן לשלב עם הטיפול המכאני או לעיתים אף להשתמש בהם כתחליף יש מגוון תכשירים, החל מקונדילוקס, תכשיר מקומי מסוג 5-florouracil ועד תכשיר בשם אלדרה. כל אחד מהתכשירים או הטיפולים כרוך בהוצאות כלכליות משתנות, יכול להוביל לתופעות לוואי מסוימות ובעל סיכויי הצלחה שונים, והבחירה בסופו של דבר תעשה ע”י רופא העור, בהתאם למיקום הנגע, אופיו וגודלו, כמו גם לפי המטופל, גילו ורצונותיו.

האם היא מומלצת לכל אחד?

כמובן שלא ניתן להכיל כלל גורף לכל היבלות וכל המטופלים. הגישה הטיפולית בהחלט יכולה לכלול מעקב בלבד, ביחוד במטופלים שאינם ששים לעבור את חווית הטיפול אשר נושאים נגע שנראה שפיר, ללא סכנה ובמיקום שאינו מפריע להם. בילדים קטנים עם נגעים שלא מהווים בעיה- מיותר יהיה להעביר את הילד שורת טיפולים מיותרים, שכן הדבר כרוך לעיתים בחוסר נעימות מסוימת ומהווה לא פעם טרחה להורים ולכן גם שם לא פעם נבחר במעקב בלבד, תוך עידוד והרגעת ההורים. בנגעים בעלי מראה לא אופייני, במיקום “בעייתי” כגון הגניטליה, כאשר קיים פוטנציאל הדבקתי, או כאשר המטופל מתאווה להסיר את הנגע מסיבות אסטטיות, הגישה תהיה טיפול אקטיבי להסרת הנגע. כאמור, כל החלטה צריכה להתבצע לגופו של מקרה.

מה הטיפול שאנו מציעים במרפאתנו?

כאמור ההחלטה אודות הטיפול ביבלות מורכבת ותלויה במצב הקליני, גיל המטופל, ציפיותיו ורצונו. כיום ישנם מספר טיפולי לייזר מצוינים שיכולים לתת מענה מצוין גם למצב זה. ישנם מכשירי לייזר המבוססים על אורכי גל המתאימים לניקוי היבלות אשר למעשה יכולים להביא גם מטופל עם ריבוי יבלות או יבלות עמידות וקשות לריפוי מלא עם עור נקי לחלוטין בפרק זמן קצר יחסית, כשלעיתים תידרש סדרת טיפולים קצרה כאן. טכנולוגיות אלו מבוססות על לייזרים באורכי גל של 535-585 ננומטר, ובאמצעות הפעלה נכונה שלהם ועל פי הפרוטוקול המתאים, באמצעות קרני הלייזר ניתן לפגוע ביבלת ובכלי הדם המזינים אותה. אחד המכשירים המהווה state of the art בטכנולוגיות אלו הוא מכשיר ה ,Vbeam לייזר מסוג pulse dye ששמו בעברית הוא לייזר צבע הבזקי. מכשיר לייזר זה המייצר קרני לייזר באורך גל של 535 ננו מטר מצויד בפטנט מיוחד הנקרא DCD- dynamic cooling device המאפשר טיפול ייחודי לבעיה זו. שיטה זו מייצרת קירור עדין של פני השטח העור בעוד קרני הלייזר פוגעות בכלי הדם הפתולוגים בעומק העור והורסות אותם. כך, קירור פני השטח מגן על העור ומונע כאב או פגיעה בפני שטח העור שלרוב יכולה להיווצר במכשור אחר פחות מתוחכם (כגון כוויות או פיגמנטציה).
שיטה זו, מוגנת פטנט אשר ייחודית למכשיר זה מאפשרת טיפול אופטימלי בכלי הדם הן מאחר והיא מונעת כאב והן בגלל פרופיל בטיחות מצוין שמאפשר טיפול אופטימלי.
לרוב, הנגעים ייעלמו ימים לאחר הטיפול. יתירה מזאת, בהמשך, בעקבות הטיפול בלייזר מערכת החיסון של המטופל נחשפת לחלבוני הוירוס שגורם ליבלות ובעקבות כך “לומדת” לפעול נגדו. לאחר שמערכת החיסון לומדת לפעול כנגד הווירוס, ייעלמו גם נגעים נוספים ולרוב גם לא יתפתחו נגעים חדשים מאותו זן. אם לאחר 6-12 שבועות לאחר הטיפול עדיין נותרו נגעים, יינתן טיפול נוסף, וחוזר חלילה.

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם​